הפולי-בית
מאת נועה שפירא, מאי 2014
אני רוצה לחיות בקהילה מצומצמת של אנשים נבחרים.
כולם יהיו אהובים, חלקם גם מאהבים.
אנחנו נהיה רשת הביטחון, קבוצת התמיכה, של כולם.
נהיה משפחה שכן בוחרים - כל יום מחדש.
נהיה בית.
נגור בבית גדול עם מטבח מואר. אני אוכל ליצור שם ולהאכיל שם עם כל מי שירצה להשתתף, השולחן יהיה רחב וארוך ויוכל להכיל אותנו וגם חברים ומשפחות מורחבות. חתולים ישתזפו על אדני החלונות.
ל-ש' יהיה חלל טיפולים נעים בקומת הכניסה, בו יוכל לטפל בלקוחות ובאנשי ונשות הבית.
מי בינינו שטובים עם צמחים וחיות יטפלו במשק הקטן שיספק לנו מזון טרי, ויתחזקו גינה יפהפיה שכיף לשהות בה בכל עונות השנה. יהיו המון חיות מחמד של כולם, שיגורו אולי במבנה חיצוני שבו הפרווה לא תפריע לאף אחד.
יהיו חדרים בגדלים שונים, כי לא לכולם יש צרכים זהים. מי שצריך חדר עבודה לעצמו - יהיה לו. ומי שצריכים חדר עבודה ביחד – יהיה להם. בנוסף יהיה חדר התאספות ושינה מרכזי שיוכל להכיל את כולם באהבה.
מחשבי המשחקים שברחבי הבית יאפשרו טורנירים מרובי משתתפים ושיתופי פעולה.
עליית הגג תהיה ספריה ענקית, מקום שקט וקריר עם שטיחים עבים, כריות מפוזרות וכורסאות נוחות.
המרתף יהיה חדר קולנוע עם סאונד מעולה ומקרן איכותי.
רמקולים קטנים המוסתרים ברחבי הבית יספקו מוזיקה נפרדת לכל חלל – כך שמי שנמצא בו יוכל לבחור מה מתאים לו לזמן ולמקום (מתוך התחשבות באחרים, כמובן).
איפשהו תהיה גם בריכת שחיה.
ילדים, חיות וצמחים לא יהיו אחריות בלעדית של יוצריהם\מאמציהם, הם יהיו של הבית וכולנו נטה שכם. הורה ביולוגי לא יאלץ לוותר על עצמו, לא יפסיק לטייל, לחוות ולחיות. מדי פעם מישהו, זוג, או יותר - יברחו להם לתקופה להיות עם עצמם, אם ירצו, בארץ, בחו"ל, בחדרם הפרטי, והבית יישאר ויחכה להם.
אבל אף אחד לא יעלם סתם כך, האחריות תהיה הדדית, יערכו תיאומי ציפיות והתאמות לוחות זמנים.
כולנו נעזור לכולם, נדבר כשמשהו מציק, נגיד כשחסר וקשה, נהיה שם כשמישהו צריך, ונתגבר ביחד על מכשולים ועל מטלות. כולנו נשתדל להיות עצמנו בצורה הטובה ביותר, גם לבית ויושביו.
וברור שזה לא יהיה קל, גם להסתדר עם אדם אחד נוסף בעולם זה לא קל. אבל מי שירצה ויתאמץ - יוכל. ומי שישקיע – ירוויח כל כך הרבה.
3>